תחום המשפט הסביבתי בישראל הינו אחד מהתחומים אם לא התחום הדינמי ביותר בעולם המשפט. חקיקה רבה מקודמת בהווה בתחום כגון חוק "אוויר נקי" 2010 חוק שמירת החופים 2008 וכדומה.
המטריה המשפטית בתחום דיני הסביבה שונה במהותה משאר הדינים שכן בה ניתן לפעול בשלושה נישות משפטיות כנגד המזהם, יוצר הזיהום יוצר המטרד הסביבתי.

דרך פעולה ראשונה הינה בתחום של המשפט הפלילי שכן פגיעה באיכות הסביבה, באיכות המים, האוויר, החיים של אדם הינה אווירה בעלת אופי פלילי לכל דבר. אלא שבניגוד לנהוד עפ"י חוק בד"כ שהמדינה או היועץ המשפטי לממשלה הינם היחידים הרשאים לתבוע באמצעות סדר הדין הפלילי, הרי שכאן ישנה אופציית הגשת הקובלנה האישית כנגד מטרדים סביבתיים של היחיד באמצעות עורך דינו.

הליך פעולה נוסף בהגשת תביעה בגין מטרד ומפגע סביבתי הינו ההליך בסדר הדין האזרחי ובו ניתן הן באופן יחידני והן בקובלנה של תביעה ייצוגית להגיש תביעה נזיקית כנגד עוולה סביבתית שנעשתה על ידי תופס המקרקעין בין אם הינו עסק או גורם פרטי המייצר מפגע, ובהליך זה ניתן להביא לידי צווי הפסקה של הפעילות המזהמת, תיקון המפגע באמצעים טכנולוגיים שונים, ועד לתביעה לידי החזרת המצב לקדמותו.

בהליך הקובלנה ייצוגי כנדג מטרדים סביבתיים מעבר להשגת הצווים ניתן גם להגיע לידי פיצוי כספי כנגד הנזק ברכוש או בבריאות אותה מבקש התובע להשיג נגד המעוול שחובת ההוכחה כי לא הוא אחראי לנזק חלה על-פי חוק עליו בלבד לפי דיני הנזיקין סעיף המטרד לציבור.
הליך נוסף ואחרון בו ניתן לפעול כנגד עוולות וזיהומים סביבתיים הינו ההליך של העתירה המנהלית וזאת בד"כ במצבים בהם לא ניתן, או לעניות דעתי לא יהיה אפקטיבי להפעיל את ההליך האזרחי ובמצב כגון זה אנו נפעל להגשת עתירה מנהלי ת לבית המשפט כנגד הרשות המזהמת או הרשות בבשטח אחריותה נעשה על ידי מי מקבלניה שנרכש לעבודה המייצרת את הזיהום, להפסיק את האקט המזהם, ולפצות את הנפגעים.

באם דרך זה לא תסייע בידינו ניתן להפעיל בסדר הדין המנהלי עתירה לבג"צ לשם מתן הכרעה בדבר עצירת המפגע והמשך יצירתו, חזרת המצב לקדמותו ופיצוי של הנפגעים בתחום המוניציפאלי בו אירע המפגע הסביבתי.